כאב פתאומי בפין בזמן זקפה, קול פקיעה וירידה מהירה בזקפה עלולים להעיד על שבר בפין. למרות השם, לא מדובר בעצם שנשברה, אלא בקרע במעטפת של רקמת הזקפה. זו פגיעה לא שכיחה, אך היא מצב חירום רפואי: אם עולה חשד לשבר, יש להפסיק את הפעילות ולפנות מיד לחדר מיון, גם אם המבוכה מקשה לעשות זאת.
נפיחות, שטף דם או שינוי בצורה יכולים להופיע במהירות לאחר הפגיעה. לא חייבים להופיע כל הסימנים כדי להצדיק בדיקה, וגם כאב שנחלש אינו סיבה להמתין בבית.
איך יכול להיות שבר באיבר שאין בו עצם?
הפין מכיל כלי דם, עצבים ורקמות זקפה. שני הגופים המחילתיים, העוברים לאורכו, מתמלאים בדם בזמן זקפה. כל אחד מהם עטוף במעטפת סיבית חזקה שנקראת טוניקה אלבוגינאה. לצדם נמצא הגוף הספוגי, המקיף את השופכה וממשיך אל העטרה. השופכה היא הצינור שדרכו יוצאים השתן והזרע מן הגוף.
בזמן זקפה הגופים המחילתיים מתרחבים, והמעטפת שסביבם נמתחת ונעשית דקה יותר. כיפוף חד או חבלה חזקה במצב הזה עלולים לקרוע אותה. זהו המצב המכונה שבר בפין. הדימום שנוצר בעקבות הקרע מסביר את הנפיחות ואת שינוי הצבע, ולעיתים נגרמת גם פגיעה בשופכה.
אצל יונקים מסוימים קיימת עצם בפין, המכונה בקולום; אצל בני אדם היא אינה קיימת. הסיבות האבולוציוניות לכך אינן מוסכמות במלואן, אבל אין צורך בעצם כדי שתתרחש פגיעה מבנית חמורה ברקמות הפין.
באילו מצבים הפגיעה עלולה להתרחש?
מנגנון אופייני הוא החלקה של הפין החוצה במהלך חדירה ופגיעה שלו באגן או באזור שבין איברי המין לפי הטבעת של בן או בת הזוג. כשהתנועה ממשיכה והפין הזקוף נתקל בהתנגדות, הוא עלול להתכופף בבת אחת. גם תנועה פתאומית בזווית לא מתאימה עלולה לגרום לפגיעה.
שבר יכול להתרחש גם בעקבות אוננות אגרסיבית, כיפוף מכוון של הפין הזקוף או חבלה אחרת בזמן זקפה. אין לנסות להפסיק זקפה באמצעות כיפוף בכוח. כשהפין רפוי הסיכון לשבר מהסוג הזה נמוך יותר, אך חבלה משמעותית עדיין יכולה לחייב בדיקה.
לא נכון להגדיר תנוחה מסוימת כבטוחה לחלוטין או כמסוכנת בכל מצב. הסיכון קשור בעיקר לכיפוף פתאומי, להפעלת כוח ולהמשך תנועה כשמשהו אינו ממוקם כראוי. אם הפין מחליק החוצה או מורגש כאב, עוצרים ומתאימים מחדש את המיקום במקום להמשיך באותה עוצמה.
סימנים שמחייבים פנייה מיידית למיון
הופעת אחד או יותר מהסימנים הבאים לאחר כיפוף או חבלה בפין הזקוף מעלה חשד לפגיעה משמעותית:
- קול פקיעה או פיצוח בזמן הפגיעה.
- כאב פתאומי, לעיתים עז.
- אובדן מהיר של הזקפה מיד לאחר האירוע.
- נפיחות ושטף דם, עם צבע כחול או סגול.
- עיוות או שינוי בזווית הפין שלא היו קודם.
דם בפתח השופכה, דם בשתן, קושי במתן שתן או חוסר יכולת להשתין עלולים להעיד גם על פגיעה בשופכה. יש לדווח עליהם לצוות הרפואי מיד. עם זאת, היעדר דם אינו שולל שבר, ולא בכל מקרה נשמע קול פקיעה ברור.
מה עושים עד שמגיעים לבדיקה?
מפסיקים מיד יחסי מין או אוננות ופונים לחדר מיון. אין לנסות ליישר את הפין, לעסות אותו, ללחוץ על הנפיחות או לבדוק אם אפשר להגיע שוב לזקפה. פעולות כאלה אינן דרך לבדוק את חומרת הפגיעה ועלולות להחמיר אותה.
אל תחכו לבוקר או לתור רגיל בקופת החולים כדי לראות אם הנפיחות תרד. גם אם אינכם בטוחים שמדובר בשבר, חבלה עם נפיחות מהירה או שינוי בצורה מצריכה הערכה דחופה. אם קשה להגיע בבטחה לבית החולים, פנו לעזרה רפואית דחופה.
כשתגיעו, תארו בפשטות מתי התרחשה הפגיעה, מה הייתה התנועה שקדמה לה ואילו תסמינים הופיעו. הצוות זקוק לפרטים כדי לבחור את הבירור המתאים; אין צורך להתנצל או להמעיט במה שקרה.
איך מאבחנים ומטפלים בשבר בפין?
האבחון מתחיל בתיאור האירוע ובבדיקה גופנית. לעיתים הסיפור והממצאים אופייניים מספיק כדי להחליט על טיפול. במקרים שבהם התמונה אינה ברורה, הצוות עשוי להיעזר באולטרסאונד או בבדיקת דימות אחרת. חשד לפגיעה בשופכה עשוי להצריך בירור נוסף.
כשמאובחן שבר בפין, הטיפול המקובל הוא בדרך כלל תיקון ניתוחי דחוף של הקרע. אם יש פגיעה בשופכה, מטפלים גם בה בהתאם לממצאים. טיפול מוקדם נועד לצמצם את הסיכון לסיבוכים, ובהם עקמת, כאב בזמן זקפה והפרעה בתפקוד הזקפתי. אין פירוש הדבר שכל חבלה תצריך ניתוח, אלא שלא ניתן לקבל את ההחלטה בבית.
החלמה וחזרה לפעילות מינית
לאחר הטיפול יש לפעול לפי הנחיות האורולוג לגבי טיפול בפצע, תרופות, ביקורת והימנעות מיחסי מין ומאוננות. אין לחזור לפעילות רק משום שהכאב חלף או שהנפיחות ירדה; מועד החזרה תלוי בפגיעה ובמהלך ההחלמה.
כדי להפחית סיכון בהמשך, כדאי להימנע מכיפוף בכוח, להאט כשמשנים תנוחה ולעצור אם יש כאב או החלקה. שבר בפין אינו פגיעה שכיחה, אך כשהוא מתרחש, הדבר החשוב ביותר הוא לא להתעכב: בדיקה וטיפול בזמן יכולים להפחית את הסיכון לנזק מתמשך.
